Le texte Le vocabulaire Les révisions
'Avodah Zarah
Daf 11a
נִתְפָּרְדָה חֲבִילָה.
Traduction
The bundle is separated.
Rachi non traduit
נתפרדה חבילה. אהבתינו שנקשרה נפש בנפש:
אוּנְקְלוֹס בַּר קְלוֹנִימוּס אִיגַּיַּיר, שַׁדַּר קֵיסָר גּוּנְדָּא דְּרוֹמָאֵי אַבָּתְרֵיהּ, מַשְׁכִינְהוּ בִּקְרָאֵי, אִיגַּיּוּר. הֲדַר שַׁדַּר גּוּנְדָּא דְּרוֹמָאֵי [אַחֲרִינָא] אַבָּתְרֵיהּ, אֲמַר לְהוּ: לָא תֵּימְרוּ לֵיהּ וְלָא מִידֵּי.
Traduction
§ The Gemara mentions other Romans who converted to Judaism. It relates: Onkelos bar Kelonimos converted to Judaism. The Roman emperor sent a troop [gunda] of Roman soldiers after him to seize Onkelos and bring him to the emperor. Onkelos drew them toward him with verses that he cited and learned with them, and they converted. The emperor then sent another troop of Roman soldiers after him, and said to them: Do not say anything to him, so that he cannot convince you with his arguments. The troops followed this instruction, and took Onkelos with them.
Rachi non traduit
גונדא. גדוד:
כִּי הֲווֹ שָׁקְלִי וְאָזְלִי, אֲמַר לְהוּ אֵימָא לְכוּ מִילְּתָא בְּעָלְמָא: נִיפְיוֹרָא נָקֵט נוּרָא קַמֵּי אַפִּיפְיוֹרָא, אַפִּיפְיוֹרָא לְדוּכָּסָא, דּוּכָּסָא לְהֶגְמוֹנָא, הַגְמוֹנָא לְקוֹמָא, קוֹמָא מִי נָקֵט נוּרָא מִקַּמֵּי אִינָשֵׁי? אָמְרִי לֵיהּ: לָא. אֲמַר לְהוּ: הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נְקַט נוּרָא קַמֵּי יִשְׂרָאֵל, דִּכְתִיב: ''וַה' הֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם וְגוֹ'''. אִיגַּיּוּר כּוּלְּהוּ.
Traduction
When they were walking, Onkelos said to the troop of soldiers: I will say a mere statement to you: A minor official [nifyora] holds a torch before a high official [apifyora], the high official holds a torch for a duke [dukasa], a duke for the governor, and the governor for the ruler [koma]. Does the ruler hold a torch before the common people? The soldiers said to Onkelos: No. Onkelos said to them: Yet the Holy One, Blessed be He, holds a torch before the Jewish people, as it is written: ''And the Lord went before them by day in a pillar of cloud, to lead them the way, and by night in a pillar of fire, to give them light'' (Exodus 13:21). They all converted.
Rachi non traduit
ניפיורא נקיט נורא לאפיפיורא. נוטל ומוליך האבוקה לפני אפיפיור. כולן מיני שררה הן זה למעלה מזה:
קומא. מלך:
הֲדַר שַׁדַּר גּוּנְדָּא אַחֲרִינָא אַבָּתְרֵיהּ, אֲמַר לְהוּ: לָא תִּשְׁתַּעוּ מִידֵּי בַּהֲדֵיהּ. כִּי נָקְטִי לֵיהּ וְאָזְלִי, חֲזָא מְזוּזְתָּא דְּמַנְּחָא אַפִּתְחָא, אוֹתֵיב יְדֵיהּ עֲלַהּ, וַאֲמַר לְהוּ: מַאי הַאי? אֲמַרוּ לֵיהּ: אֵימָא לַן אַתְּ.
Traduction
The emperor then sent another troop of soldiers after him, to bring Onkelos, and said to them: Do not converse with him at all. The troops followed this instruction, and took Onkelos with them. While they grabbed him and were walking, Onkelos saw a mezuza that was placed on the doorway. He placed his hand upon it and said to the soldiers: What is this? They said to him: You tell us.
אֲמַר לְהוּ: מִנְהָגוֹ שֶׁל עוֹלָם, מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם יוֹשֵׁב מִבִּפְנִים, וַעֲבָדָיו מְשַׁמְּרִים אוֹתוֹ מִבַּחוּץ, וְאִילּוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, עֲבָדָיו מִבִּפְנִים וְהוּא מְשַׁמְּרָן מִבַּחוּץ, שֶׁנֶּאֱמַר: ''ה' יִשְׁמָר צֵאתְךָ וּבוֹאֶךָ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם''. אִיגַּיּוּר תּוּ לָא שַׁדַּר בָּתְרֵיהּ.
Traduction
Onkelos said to them: The standard practice throughout the world is that a king of flesh and blood sits inside his palace, and his servants stand guard, protecting him outside; but with regard to the Holy One, Blessed be He, His servants, the Jewish people, sit inside their homes and He guards over them outside. As it is stated: ''The Lord shall guard your going out and your coming in, from now and forever'' (Psalms 121:8). Upon hearing this, those soldiers also converted to Judaism. After that, the emperor sent no more soldiers after him.
''וַיֹּאמֶר ה' לָהּ, שְׁנֵי גוֹיִם בְּבִטְנֵךְ''. אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: אַל תִּקְרֵי ''גּוֹיִם'' אֶלָּא ''גֵּיִים'', זֶה אַנְטוֹנִינוּס וְרַבִּי, שֶׁלֹּא פָּסְקוּ מֵעַל שׁוּלְחָנָם לֹא חֲזֶרֶת וְלֹא קִישּׁוּת וְלֹא צְנוֹן, לֹא בִּימוֹת הַחַמָּה וְלֹא בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים, דְּאָמַר מָר: צְנוֹן מְחַתֵּךְ אוֹכֶל, חֲזֶרֶת מְהַפֵּךְ מַאֲכָל, קִישּׁוּת מַרְחִיב מֵעַיִים.
Traduction
§ The Gemara returns to its discussion of Antoninus: When the matriarch Rebecca was pregnant with Jacob and Esau, ''the Lord said to her: Two nations [goyim] are in your womb'' (Genesis 25:23). Rav Yehuda says that Rav says: Do not read it as goyim, meaning nations; rather read it as geyim, meaning proud ones. This verse was fulfilled in two prominent individuals who descended from Rebecca, Antoninus and Rabbi Yehuda HaNasi, whose tables, due to their wealth, never lacked for lettuce, nor cucumbers, nor radish, neither in the summer nor in the rainy season, despite the fact that these foods do not grow year round. The reason they ensured that these items were always present at their tables is that the Master said: A radish breaks up food, lettuce stirs up food, and cucumbers expand the intestines.
Rachi non traduit
גיים. כתיב וקרינן גוים:
אנטונינוס ורבי. זה בא מעשו וזה בא מיעקב:
חזרת. לייטוג''א בלע''ז:
צנון. רפנ''א בלע''ז:
חיתוך והיפוך מועילין למאכל:
Tossefoth non traduit
צנון וחזרת לא בימות החמה ולא בימות הגשמים. והא דאמרינן בפרק כיצד מעברין (עירובין דף נו.) נראה צנון נראה סם חיים והא תניא נראה סם המות לא קשיא כאן בימות החמה כאן בימות הגשמים י''ל דמיירי הכא בעת שהוא סם חיים ועוד יש ספרים דגרסי התם כאן בעלין כאן באמהות שהאמהות הם לעולם חיים והכא נמי איירי באמהות ואע''ג דאמרינן שרבי לא נהנה מן העולם אפילו באצבע קטנה מ''מ אוכלי שולחנו היו רבים:
שלא פסקו משלחנם צנון. אין זה רבותא אלא שהיו מרבים סעודת שולחנם שהיו צריכין לחתך ולהפך מאכל ולהרחיב בני מעיים:
וְהָא תָּנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: לָמָּה נִקְרָא שְׁמָן קִישּׁוּאִין? מִפְּנֵי שֶׁקָּשִׁין לְגוּפוֹ שֶׁל אָדָם כַּחֲרָבוֹת! לָא קַשְׁיָא: הָא בְּרַבְרְבֵי, הָא בְּזוּטְרֵי.
Traduction
The Gemara asks: But isn’t it taught in the school of Rabbi Yishmael: Why are they called cucumbers [kishuin]? It is because they are as harmful [kashim] to a person’s body as swords. The Gemara answers: This is not difficult. This statement, that they are harmful to the body, is referring to large cucumbers, whereas that statement, explaining why they were always present on the tables of Rabbi Yehuda HaNasi and Antoninus, is referring to small ones.
יוֹם הַלֵּידָה וְיוֹם הַמִּיתָה. מִכְּלָל דְּרַבִּי מֵאִיר סָבַר: לָא שְׁנָא מִיתָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ שְׂרֵיפָה, וְלָא שְׁנָא מִיתָה שֶׁאֵין בָּהּ שְׂרֵיפָה — פָּלְחִי בַּהּ לַעֲבוֹדָה זָרָה, אַלְמָא שְׂרֵיפָה לָאו חוּקָּה הִיא. מִכְּלָל דְּרַבָּנַן סָבְרִי: שְׂרֵיפָה חוּקָּה הִיא.
Traduction
§ The mishna teaches that according to Rabbi Meir the birthday of the king and the day of the death of the king are considered gentile festivals, whereas the Rabbis hold that only a death that includes public burning is considered a festival that includes idol worship. The Gemara comments: By inference, this means that Rabbi Meir holds that there is no difference whether it is a death that includes public burning, and there is no difference whether it is a death that does not include public burning; in either case, they engage in idol worship on that occasion. Evidently, Rabbi Meir holds that the burning performed at the death of the king is not an idolatrous custom, as it is not the cause of the prohibition. The Gemara continues: From here, one can conclude by inference that the Rabbis hold that the burning upon the death of the king is an idolatrous custom.
Rachi non traduit
פלחי בה. עושין אותו יום איד קבע כל ימי בנו העומד תחתיו:
אלמא. מדלא תלי ר''מ טעמא בשריפה אלמא לאו חק העובדי כוכבים הוא לשם עבודת כוכבים:
ורבנן. דתלו טעמייהו בה קסברי חוקה היא להם:
וְהָא תַּנְיָא: שׂוֹרְפִין עַל הַמְּלָכִים, וְלֹא מִדַּרְכֵי הָאֱמוֹרִי, וְאִי חוּקָּה הִיא, אֲנַן הֵיכִי שָׂרְפִינַן? וְהָכְתִיב: ''וּבְחֻקֹּתֵיהֶם לֹא תֵּלֵכוּ''!
Traduction
The Gemara raises a difficulty: But isn’t it taught in a baraita: We burn items upon the death of kings as an expression of grief, and this is not of the ways of the Amorites, but rather a Jewish custom? And if this is an idolatrous custom, how could we perform this public burning? But isn’t it written: ''And you shall not walk in their statutes'' (Leviticus 18:3)?
Rachi non traduit
ולא מדרכי האמורי. אינה מדרכי האמורי לחוש ללא תעשה כמעשיהם (שמות כג):
Tossefoth non traduit
ואי חוקה היא היכי שרפינן. תימה מאי קפריך דלמא לעולם חוקה היא וכיון דכתיבא באורייתא לא גמרינן מינייהו דהכי אמרינן בפ' ד' מיתות (סנהדרין דף נב:) גבי מצות הנהרגין דרבנן אמרי בסייף כדרך שהמלכות עושה ור' יהודה סבר בקופיץ ותניא אמר להם ר' יהודה לחכמים יודע אני שמיתה מנוולת היא זו אבל מה אעשה שהרי אמרה תורה ובחוקותיהם לא תלכו אמרו לו כיון דכתיב הריגה באורייתא אנן לא גמרינן מינייהו דאי לא תימא הכי הא דתניא שורפין על המלכים ולא מדרכי האמורי אנן היכי שרפינן אלא כיון דכתיבא באורייתא לאו אנן מינייהו קא גמרינן ה''נ וכו' וא''כ מאי פריך ומיהו הא לא קשיא דאיכא למימר דרבנן דמתניתין היינו ר' יהודה דהתם לא חייש לכתיבה דאורייתא אכן קשיא דהכא מסקינן דלכ''ע שריפה לאו חוקה היא והתם משמע דחוקה היא לכ''ע והוה אסירא אי לאו טעמא דכיון דכתיב וכו' לכך פירש ר''י דתרי גווני חוקה הוו אחד שעושין לשם חוק לעבודת כוכבים ואחד שעושין לשם דעת הבל ושטות שלהם והכא בשמעתין מיירי באותו חק שעושים לשם עבודת כוכבים וה''פ ר''מ סבר שריפה לאו חוקה היא לעבודת כוכבים להכי פריך ואי חוקה לעבודת כוכבים אנן היכי שרפינן והא כתיב ובחוקותיהם לא תלכו ואע''ג דכתיבא באורייתא יש לאסור כיון שלהם הוא חק לעבודת כוכבים דומיא דמצבה כשהיו מקריבין עליה אבות היתה אהובה לפניו משעשאוה האמוריים חק לעבודת כוכבים שנאה והזהיר עליה דכתיב (דברים ט''ז:
כ''ב) לא תקים לך מצבה ומסיק אלא דכ''ע לאו חוק היא לשם עבודת כוכבים ומ''מ הוא חק הבל ושטות ובפ' ד' מיתות (סנהדרין דף נב:) משתעי חק הוא משום חשיבות לפי מסקנא דהכא ולהכי אפילו רבי יהודה מודי דלא גמרינן מינייהו אי כתיבא בדאורייתא ולאו חק לעבודת כוכבים הוא אבל ודאי אי לא הוה כתיבא בדאורייתא לא היה לנו להתנהג אף במנהגן של שטות וסייף אינו כתיב בקרא אלא לשון הריגה כתיב ויש לקיימו בקופיץ ואפילו בעיר הנדחת נמי דכתיב (דברים י''ג:ט''ז) לפי חרב איכא למימר דקופיץ הוא בכלל חרב ורבנן סברי דאיכא טעמא התם דקופיץ מיתה מנוולת לא עבדינן כדאמרינן התם:
אֶלָּא, דְּכוּלֵּי עָלְמָא שְׂרֵיפָה לָאו חוּקָּה הִיא, אֶלָּא חֲשִׁיבוּתָא הִיא, וְהָכָא בְּהָא קָמִיפַּלְגִי: רַבִּי מֵאִיר סָבַר — לָא שְׁנָא מִיתָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ שְׂרֵיפָה, וְלָא שְׁנָא מִיתָה שֶׁאֵין בָּהּ שְׂרֵיפָה — פָּלְחִי בַּהּ לַעֲבוֹדָה זָרָה, וְרַבָּנַן סָבְרִי — מִיתָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ שְׂרֵיפָה חֲשִׁיבָא לְהוּ וּפָלְחִי בַּהּ, וְשֶׁאֵין בָּהּ שְׂרֵיפָה לָא חֲשִׁיבָא וְלָא פָּלְחִי בַּהּ.
Traduction
Rather, everyone agrees that the public burning itself is not an idolatrous custom. Rather, it is performed due to the great importance of the king who passed away. And here, in the mishna, they disagree about this: Rabbi Meir holds that there is no difference whether it is a death that includes public burning and there is no difference whether it is a death that does not include public burning; in either case, in practice they engage in idol worship on that occasion. And the Rabbis hold that a death that includes public burning is important to the gentiles, and therefore they engage in idol worship on that occasion, but a death that does not include public burning is not important to them, and they do not engage in idol worship on that occasion.
Rachi non traduit
חשיבותא הוא. מי ששורפין עליו מראין שמיתתו חשובה להם חשיבא להם המיתה ששרפו עלה ופלחי לעבודת כוכבים:
גּוּפָא: שׂוֹרְפִין עַל הַמְּלָכִים, וְאֵין בּוֹ מִשּׁוּם דַּרְכֵי הָאֱמוֹרִי, שֶׁנֶּאֱמַר: ''בְּשָׁלוֹם תָּמוּת וּבְמִשְׂרְפוֹת אֲבוֹתֶיךָ הַמְּלָכִים וְגוֹ''', וּכְשֵׁם שֶׁשּׂוֹרְפִין עַל הַמְּלָכִים, כָּךְ שׂוֹרְפִין עַל הַנְּשִׂיאִים.
Traduction
Having mentioned this baraita, the Gemara returns to discuss the matter itself. The baraita teaches: One burns items due to the death of kings as an expression of grief, and this is not subject to the prohibition of imitating the ways of the Amorites, since it is a Jewish custom. As it is stated that Jeremiah prophesied to Zedekiah king of Judah: ''You shall die in peace; and with the burnings of your fathers, the former kings that were before you, so shall they make a burning for you'' (Jeremiah 34:5). And just as one burns items upon the death of the kings, so too one burns items upon the death of the heads of the Sanhedrin.
Rachi non traduit
בשלום תמות. בצדקיהו כתיב:
וּמָה הֵם שׂוֹרְפִין עַל הַמְּלָכִים? מִיטָּתָן וּכְלֵי תַּשְׁמִישָׁן, וּמַעֲשֶׂה שֶׁמֵּת רַבָּן גַּמְלִיאֵל הַזָּקֵן, וְשָׂרַף עָלָיו אוּנְקְלוֹס הַגֵּר שִׁבְעִים מָנֶה צוֹרִי. וְהָאָמְרַתְּ: מָה הֵן שׂוֹרְפִין עֲלֵיהֶם — מִיטָּתָן וּכְלֵי תַּשְׁמִישָׁן! אֵימָא: בְּשִׁבְעִים מָנֶה צוֹרִי.
Traduction
And what items do they burn upon the death of kings? They burn the kings’ beds and their utensils, so that no one else can make use of them. And there was an incident in which Rabban Gamliel the Elder died, and upon his death Onkelos the convert burned seven thousand dinars in valuable Tyrian coinage. The Gemara asks: But didn’t you state in response to the question: What do they burn upon the death of kings, that they burn their beds and their utensils? Why, then, did Onkelos burn money? The Gemara answers: Say that Onkelos burned items that were valued at seven thousand dinars in Tyrian coinage.
Rachi non traduit
שבעים מנה צורי. משמע הכסף שרף. צורי משקל של צור והוא כ''ה סלעים והסלע ד' דינרים והדינר הוא משקל זהוב קושטנטינ''ה:
בשבעים מנה. כלי תשמיש היו שוין שבעים מנה:
וּמִידֵּי אַחֲרִינָא לָא? וְהָתַנְיָא: עוֹקְרִין עַל הַמְּלָכִים, וְאֵין בּוֹ מִשּׁוּם דַּרְכֵי הָאֱמוֹרִי! אָמַר רַב פָּפָּא: סוּס שֶׁרָכַב עָלָיו.
Traduction
The Gemara asks: And are other items not destroyed in order to accord honor to the deceased king, apart from his utensils? But isn’t it taught in a baraita that we detach the hooves of livestock upon the death of kings, and this is not subject to the prohibition of the ways of the Amorites? Rav Pappa says: That baraita is referring to the horse upon which the king rode. Since that animal was designated as the king’s personal item, it is therefore rendered unusable for anyone else, like his personal utensils.
Rachi non traduit
ומידי אחרינא לא. מפסדינן אלא כלי תשמישו:
עוקרין. בהמה. הגידין לבד שעל פרסותיה עוקר וחותך אפוגרימ''ט בלע''ז:
בסוס שרכב עליו. דהוא כלי תשמיש:
Tossefoth non traduit
עוקרין על המלכים. וא''ת ואמאי לא פריך והאיכא צער בעלי חיים כדפריך לקמן (עבודה זרה דף יג.) גבי נושא ונותן בשוק של עבודת כוכבים דבשלמא משום בל תשחית ליכא דכיון דלכבודו של מלך עושין כן אין כאן השחתה אלא הוי כמו תכריכין של מאה מנה אלא צער בעלי חיים איך הותר וי''ל דשאני כבוד המלך שהוא כבוד לכל ישראל ואתי כבוד רבים ודחי צער בעלי חיים:
וּבְהֵמָה טְהוֹרָה לָא? וְהָתַנְיָא: עִיקּוּר שֶׁיֵּשׁ בָּהּ טְרֵיפָה — אָסוּר, וְשֶׁאֵין בָּהּ טְרֵיפָה — מוּתָּר, וְאֵיזֶהוּ עִיקּוּר שֶׁאֵין בָּהּ טְרֵיפָה?
Traduction
The Gemara asks: And did they not detach the hooves of the king’s kosher animals, which are not used by the king for riding? But isn’t it taught in a baraita: If removing the hooves of an animal would entail that it becomes an animal with a wound that will cause it to die within twelve months [tereifa], it is prohibited to do so. And when doing so would not entail rendering it a tereifa, it is permitted. And what is a way of removing hooves that does not entail rendering the animal a tereifa?
Rachi non traduit
עיקור שיש בה טריפה. שהבהמה נטרפת בו אסור לעשותו ואף על פי שאין סופו ליהנות ממנה אסור לגרום לבהמה טריפות בידים:
Tossefoth non traduit
עיקור שיש בה טריפה. פ''ה דאסור לגרום טריפות לבהמה טהורה בידים ותימה וכי קדשים הם שיהא אסור לגרום להם טריפות ואי משום בל תשחית הוא אם כן היכי מוכח מהכא דמיירי בבהמה טהורה אפילו בבהמה טמאה נמי שייך איסור בל תשחית ועוד קשיא דבתוספתא משמע דאסור ומותר אאכילה קאי לכך נראה לפרש אסור באכילה והכי תניא בהדיא בתוספתא דשבת (פ''ח) עוקרין על המלכים ולא מדרכי האמורי עיקור שיש בה טריפה אסור באכילה ומותר בהנאה עיקור שאין בה טריפה מותר באכילה וא''ת מאי קמ''ל ברישא פשיטא דאסור באכילה ויש לומר דמותר בהנאה אצטריכא ליה שלא לאסור בהנאה מפני כבוד המלך וגם בסיפא אצטריכא לאשמעינן אף היתר אכילה שלא יאסר מפני כבוד המלך:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source